הפרמטרים של גוגל לדירוג אתרים

היום יצא לי לשוחח עם נדב בונפד מקדם אתרים מייסד חברת MindMark לקידום אתרים בגוגל.
הייתה לנו שיחה פורייה בנושאי קידום אתרים ובעקבות השיחה החלטתי לכתוב על הפרמטרים של גוגל לקידום אתרים ולציין מהם העקרונות החשובים שעל פיהם מתבצע דירוג האתרים בגוגל.
האם יש באמת מעל 200 פרמטרים של גוגל לדירוג אתרים, איזה מהפרמטרים חשוב יותר ואיזה פחות ועל מה צריך לתת דגש בקידום אתרים?
על כל הנושאים הללו כתבתי בכתבה שלפניך.

תפריט ניווט מהיר בכתבה

• האם יש מעל 200 פרמטרים לדירוג אתרים?
• גוגל כבר לא שם, תתחיל לחשוב על עקרונות במקום על פרמטרים
• מערכות דירוג אתרים של גוגל
• עקרונות חשובים לדירוג אתרים בגוגל
• תוכן הוא המלך
  • תוכן ייחודי
  • תוכן עדכני
  • תוכן המספק מענה לכוונת הגולש
  • תוכן צריך להתאים לקהל הגולשים
  • אופטימיזציה של התוכן לגוגל
  • כמות מילים בתוכן
• קישורים חיצוניים
• ניסיון, מומחיות, סמכותיות ואמינות – E-E-A-T
  • סיגנלים מבוססי תוכן
  • סיגנלים על יוצר התוכן
  • סיגנלים על אתר האינטרנט
• חווית המשתמש
• סיכום
• קשרים סטטיסטים בין פרמטרים שונים ודירוג בגוגל

האם יש מעל 200 פרמטרים לדירוג אתרים?

אחת האמרות השכיחות בקהילת מקדמי האתרים בארץ ובעולם, היא שאלגוריתם הדירוג של גוגל משתמש ביותר מ-200 פרמטרים לדירוג האתרים.
המקור לחשיבה הזו, הוא בדברים שנאמרו בשנת 2009 בכנס על ידי מאט קאטס (Matt Cutts), מי שהיה אז ראש מחלקת הספאם בגוגל וגם שימש כמעין דובר של גוגל.
מאט קאטס ציין בכנס, כי גוגל עושים שימוש במעל 200 פרמטרים לדירוג אתרים.

גוגל כבר לא שם, תתחיל לחשוב על עקרונות במקום על פרמטרים

מאז אותו הכנס ועד היום, מקדמי אתרים רבים ניסו ומנסים לנחש מהם אותם 200 הפרמטרים של גוגל לקידום אתרים ולסדר את הפרמטרים הללו לפי תרומתם וחשיבותם לדירוג אתרים.
צריך לזכור שעברו 14 שנים מאותו הכנס, היכולות של גוגל היום, לא דומות ליכולות בשנת 2009, אלגוריתם הדירוג של גוגל השתכלל באופן משמעותי ואם בעבר לכל פרמטר כמו טקסט עוגן של קישור או כותרת תג title של הדף הייתה חשיבות בולטת על פני פרמטרים אחרים, היום המצב שונה.
בשנים האחרונות, אלגוריתם החיפוש של גוגל הרבה יותר מתוחכם וכבר לא עובד לפי רשימה סדורה של פרמטרים שאותם ניתן לסדר לפי סדר חשיבות ותרומה לדירוג הדף.
את הדברים הללו, אמר ג'ון מולר המשמש כאנליסט חיפוש בגוגל וכמנהל מחלקת יחסי הציבור של גוגל (הקטע נמצא ב-49:51).

אין ספק שמנוע החיפוש של גוגל נעשה מורכב יותר ומוצלח יותר.
גוגל מאחזרים תוצאות מותאמות באופן אישי לגולש, על פי מיקום, היסטוריית חיפושים ועוד. גוגל מדרגים תוצאות חיפוש באופן שונה לפי סוגי ביטויי חיפוש שונים
לכן, לא נכון לחשוב על קידום אתרים כעל צ'ק ליסט של פרמטרים שניתן לעבור עליהם ולבצע אותם לפי סדר החשיבות שלהם וזה מה שיגרום לנו להיות ראשונים בגוגל.
גוגל כבר לא שם, מקדמי האתרים ובעלי אתרים צריכים לשכוח מ-200 או 300 פרמטרים חשובים יותר או פחות ולהתחיל לחשוב על עקרונות חשובים בקידום אתרים במקום על פרמטרים או סיגנלים.

מערכות דירוג אתרים של גוגל

כאשר גולש מחפש בגוגל ביטוי חיפוש כלשהו כמו לדוגמא: "מדריך קידום אתרים בגוגל", דף תוצאות החיפוש של גוגל יציג 10 תוצאות חיפוש אורגניות הממוינות לפי מידת התאמתן לביטוי החיפוש.
תוצאות שמתאימות יותר לביטוי החיפוש, ידורגו בראש הדף ותוצאות פחות מתאימות, ידורגו במיקום נמוך יותר.
מיקום כל תוצאה נקבע על פי מערכת דירוג שעושה שימוש במאות אלגוריתמים ומודלים, חלקם מבוססי בינה מלאכותית, המסייעים לקביעת ציון דירוג לכל דף אינטרנט.
לכל אלגוריתם יש תפקיד מוגדר, הם מופעלים בזמנים שונים ובקומבינציות שונות. חלק מהאלגוריתמים הם בעלי חשיבות רבה יותר מהאחרים.
בין האלגוריתמים החשובים ביותר הם: RankBrain, Neural matching, BERT ו-MUM, מערכות מבוססות בינה מלאכותית המסייעות להבין את כוונת המשתמש בצורה טובה יותר ולדרג תוכן באופן מהיר וטוב יותר ממה שהיה בעבר.
MUM הוא המערכת החדשה מבין היתר והיא מסוגלת להבין תוכן בסוגי מדיה שונים כמו: טקסט, תמונות ועוד.
פיתוח המערכות המורכבות הללו לזיהוי תוכן איכותי, צריך לגרום לנו להבין שהדבר החשוב ביותר שאנו צריכים לשים עליו דגש בקידום אתרים, הוא תוכן איכותי ולכן, אם אתם רוצים להיות במקום הראשון בגוגל, המטרה שאתם צריכים לחתור אליה היא לספק את התוצאה הטובה והמתאימה ביותר למשתמש.

עקרונות חשובים לדירוג אתרים בגוגל

גוגל שומרים בחשאיות על האופן שבו אלגוריתם הדירוג שלהם מדרג דפים ואתרים.
גוגל אומנם מפרסמים סט של הנחיות במדריך שנקרא Google Search Essentials, שמטרתו לסייע לבעלי אתרים לדרג את אתריהם בתוצאות החיפוש של גוגל אך, המדריך הזה רק מציג עקרונות חשובים ולא מראה כיצד גוגל מדרגים דפים.
המדריך מכסה מגוון מאוד גדול של נושאים כמו: פרמטרים טכניים, מדיניות ספאם, הנחיות לכתיבת תוכן ועוד.
מומלץ לקרוא את המדריך בכדי להבין את הכיוון שגוגל מכוונים אליו.
כפי שציינתי קודם לכן, תוכן איכותי ומתאים הוא העיקרון החשוב ביותר שצריך לחתור אליו בקידום אתר ו-2 עקרונות חשובים נוספים הם E-E-A-T (הסבר בהמשך) וחווית המשתמש. הוספתי גם קישורים חיצוניים שזה יותר פרמטר מאשר עיקרון, אך מדובר עדיין בפרמטר חשוב שמסייע למדוד סמכותיות, רלוונטיות ומומחיות.

1. תוכן הוא המלך

כאשר גולש מחפש ביטוי חיפוש מסוים, הוא מחפש תוכן.
המטרה של גוגל היא: לסמן לגולש היכן נמצא התוכן המתאים ביותר לצרכים שלו, עבור ביטוי החיפוש ששאל.
לכן, ככל שהתוכן שלך יהיה יותר איכותי, מקורי, עדכני ונותן מענה מתאים לצרכי הגולש, כך התוכן שלך ידורג במקום גבוה יותר.
התוכן צריך כמובן להיות מוגש בצורה איכותית, ללא שגיאות כתיב ותחביר ובשפה שתואמת לגולשים שמתעניינים במידע.
להלן הסבר מהו תוכן ייחודי, איכותי ומתאים:

תוכן ייחודי

אלגוריתם הדירוג של גוגל, יודע לזהות תוכן בעל משמעות זהה וניסוח שונה. לכן, אם כתבת דף עם תוכן שכבר קיים באתרים אחרים, אל תצפה שהדף שלך ידורג במקום גבוה יותר.
בכדי להיות מדורג מעל אתרים אחרים, אתה צריך שהתוכן שלך ייתן ערך מוסף לגולש, ערך שלא קיים עדיין באתרים האחרים.
מסיבה זו, דפי אינטרנט עם תוכן כפול (תוכן זהה לקיים), כלל לא יופיעו באינדקס של גוגל עבור ביטוי החיפוש בו מופיע הדף עם התוכן המקורי.
אם האתר שלך יכיל כמות רבה של תוכן כפול, הדבר עלול לפגוע במוניטין האתר כולו בגוגל.
גם דפים עם תוכן זהה בניסוח שונה, לא יזכו לדירוג טוב אלא אם כן, התוכן פורסם באתרים סמכותיים עם קישורים חיצוניים טובים.
כאשר אתה יוצר תוכן באתר, דאג שהתוכן יהיה שונה וטוב יותר מהתוכן שקיים באתרים אחרים.

תוכן עדכני

תוכן עדכני שווה יותר, במיוחד בתחומים כמו: חדשות, אירועים, תוצאות משחקים, מידע כללי, מחקרים חדשים וכו'.
גוגל פיתחו בשנת 2007 אלגוריתם שנקרא Query Deserves Freshness (QDF), שמטרתו לזהות באילו ביטויי חיפוש הגולש יעדיף תוכן עדכני יותר.
יש ביטויים שבהם עדכניות התוכן חשובה יותר ויש ביטויים שהיא פחות חשובה (לדוגמה בהגדרה מילונית של מילה).
בנוסף, כאשר אתה מעדכן או מפרסם באתר שלך תוכן ומידע חדש באופן תדיר, אתה שולח לגוגל סיגנלים חיוביים שיכולים לשפר את הדירוג שלך בגוגל.
פרסום תדיר של תכנים בנושא מסוים עשוי לאותת לגוגל שהאתר שלך מאוד פעיל בתחום, חדשני ועדכני, מה שיכול להגדיל את הסמכותיות של האתר בתחום.
נסה להיות תמיד עם היד על הדופק בתחום שלך ופרסם תוכן עדכני ומעניין.

תוכן המספק מענה לכוונת הגולש

כאשר הגולש מחפש ביטוי חיפוש כלשהוא בגוגל, הוא מצפה לקבל מענה מתאים לחיפוש שלו.
על מנת לתת מענה הולם לגולש, גוגל מנסים לנחש את כוונתו.
כוונת החיפוש (Search intent) היא נושא חשוב משום שעל פי כוונת החיפוש, גוגל יתאימו לגולש את התוכן שהוא מצפה לקבל.
כמות החיפושים האדירה שמתבצעת בגוגל, מאפשרים לגוגל לנתח את התוצאות ולבצע ניחושים מושכלים לגביי כוונת החיפוש בכל ביטוי.
לדוגמה: כאשר הגולש מחפש "מדריך קידום אתרים בגוגל" האם הוא מחפש מידע שיסייע לו לקדם בגוגל או שהוא מחפש אדם שמקצועו מתן הדרכה בקידום אתרים?
איך אנחנו יכולים לדעת מהי כוונת המשתמש כפי שגוגל מבינים אותה?

הדרך הפשוטה לנסות להבין את כוונת המשתמש עבור ביטוי מסוים, היא לבחון את דף תוצאות החיפוש הראשון באותו הביטוי ולראות על פי תוצאות החיפוש שבדף מהי כוונת המשתמש.
אם אתם מזהים מספר כוונות בדף, זה סימן שקהל הגולשים מורכב מגולשים עם כוונות שונות.
כוונות החיפוש השכיחות ביותר הן: חיפוש אינפורמטיבי (מידע, מאמרים, תשובות וכו'), חיפוש מסחרי (השוואות מחירים, מדריכי קניה וכו'), חיפוש לפעולה (לשם קניית שירות או מוצר) וחיפוש ניווט (כמו לדוגמה חיפושי טלפונים, כתובות, שמות מותגים וכו')
כוונת החיפוש של המשתמש היא קריטריון מאוד חשוב ואין זה מפתיע שבדף ההנחיות של גוגל למדרגי איכות התוכן, הביטוי User Intent מופיע 274 פעמים.
אגב, הנחיות אלו משמשות מדרגים אנושיים, שמטרתם לדרג תוכן בתוצאות החיפוש והפידבק שלהם משמש את גוגל בכדי לשפר את האלגוריתמים שלהם שמדרגים את התוכן בפועל.
אתה צריך להתאים את התוכן באתר שלך לכוונת המשתמש באופן שייתן לו את המענה הטוב ביותר לחיפוש.

תוכן צריך להתאים לקהל הגולשים

שביעות רצון הגולש, היא המטרה הסופית של גוגל.
תוכן שידורג במיקום גבוה הוא לא בהכרח תוכן מדעי ומקצועי.
לדוגמה, עבור ביטוי חיפוש שפופולרי בקרב ילדים צעירים, התוכן המתאים צריך להיות כתוב בשפה שמתאימה לילדים.
תוכן עבור ביטוי חיפוש בנושא מקצועי כלשהו שמרבית המחפשים אותו הם אנשים לא מקצועיים, יזכה לדירוג גבוה יותר אם יעביר את המידע המקצועי בשפה פשוטה וברורה מאשר בשפה מקצועית יבשה.
הקפד ליצור תוכן שמתאים לקהל היעד שלך.

אופטימיזציה של התוכן לגוגל

עד כה, ציינתי עקרונות חשובים המסייעים לגוגל לזהות תוכן מוצלח על פי המשמעות של התוכן.
אולם, מקדמי אתרים רבים סבורים שלמרות היכולת הגבוהה של האלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית, עדיין יש צורך לסייע לגוגל להבין את התוכן, באמצעות פרמטרים טכניים.
הפרמטרים הללו חשובים במיוחד בביטויי חיפוש לא תחרותיים שהתוכן המצוי בהם הוא ברמה נמוכה יחסית או לא קיים.
להלן חלק מהפרמטרים הטכניים החשובים באופטימיזציה של התוכן למנועי חיפוש:

• כותרת הדף: כותרת הדף (Meta Title) היא כותרת התחומה בתג <title> , זו הכותרת החשובה ביותר בדף ובמרבית המקרים היא תופיע באופן בולט בתוצאות החיפוש של גוגל. חשוב מאוד לכתוב כותרת תמציתית, לשלב את ביטויי החיפוש אליהם הדף מכוון, הכותרת צריכה להיות מעניינת יותר משל דפים מתחרים בכדי לזכות בשיעורי לחיצה גבוהים יותר מהגולשים.
• כותרות בתוכן: כותרות בתוכן הן כותרות התחומות בתגיות <h1> עד <h6>. כותרת H1 צריכה להופיע פעם אחת ולתאר את נושא הדף ואילו יתר הכותרות משמשות לתיאור תתי נושאים שונים בדף. אתה לא חייב להשתמש בכל סוגי הכותרות ורצוי לשלב את ביטויי החיפוש באופן טבעי ובלי להגזים בכותרות H2 ו-H3.
  שימוש בכותרות מספק חוויית קריאה טובה יותר למשתמש, מאחר והוא מסייע לחלק את התוכן בדף לתתי נושאים.
• תיאור מטא של הדף: תיאור מטא, בדומה לכותרת הדף משמש את מנוע החיפוש והוא מוצג בתוצאות החיפוש מתחת לכותרת. תיאור המטא צריך לתאר את תוכן הדף לשלב את ביטויי החיפוש באופן מעניין ומזמין שיגרום לגולש להקליק על תוצאת החיפוש.
• טקסט אלטרנטיבי לתמונה: טקסט אלטרנטיבי לתמונה נמצא בתג ALT בקוד HTML כאשר מוסיפים תמונה לתוכן. תג ALT מסייע למנוע החיפוש להבין את משמעות התמונה ורצוי לשלב בו ביטויי חיפוש במידה והם מתאימים לתיאור הדף.
• אנקור טקסט: אנקור טקסט (טקסט עוגן) הוא הטקסט שעוטף קישור לדף כלשהו כמו לדוגמה האנקור טקסט של הקישור בסוגריים (קידום אתרי לעורכי דין) הוא "קידום אתרים לעורכי דין".
  גוגל משתמשים באנקור טקסט של קישורים פנימיים באתר וקישורים חיצוניים בכדי להבין את תוכן ורלוונטיות הדף.
• ביטויי LSI: בעברית אינדוקס סמנטי סמוי (latent semantic indexing) ובקיצור LSI, הוא מונח המתאר ביטויים שונים מהביטוי המרכזי שאליו התוכן מכוון וביטויים אלו בדרך כלל מופיעים בנושאים הקשורים לביטוי המרכזי. אם לדוגמה אתה כותב מדריך כיצד לבחור מקדם אתרים הרי שמלבד הביטוי קידום אתרים, רצוי להשתמש גם בביטויי LSI כמו: "איש SEO", "קידום אורגני", "קידום בגוגל", "קידום במנועי חיפוש" וכדומה.
  שימוש בביטויי LSI אופייני לתוכן הכתוב באופן טבעי וזה דבר חשוב במיוחד למקדמי אתרים שרגילים לכתוב תוכן ממוקד לביטויי חיפוש מסוימים.
• צפיפות מילות מפתח: בעבר מקדמי אתרים נהגו לשבץ את ביטויי המפתח באופן מלאכותי, הרגל זה, גרם ליצירת תכנים עילגים וברמה ירודה עד כדי כך שדחיסת מילות מפתח נחשבת כטקטיקה פסולה בעיני גוגל ושימוש מוגזם במילות המפתח עלול להזיק לאתר שלך.
  רצוי לשלב את מילות המפתח באופן מדוד המשתלב באופן טבעי בתוכן ולא גורם לתחושה של מלאכותיות.
• שילוב ביטויי חיפוש ב-URL הדף: בעבר מקדמי אתרים נהגו לייחס חשיבות רבה להופעת מילות המפתח ב-URL הדף. לא ברור עד כמה הפרמטר הזה באמת מסייע לדירוג האתר. אך מאחר וגם ה-URL מופיע בדף תוצאות החיפוש של גוגל, כדאי להוסיף את הביטוי ב-URL משום שהוא מסייע לגולש להבין שהדף מתאים לביטוי שהוא חיפוש ולהגדיל את שיעור הלחיצה על תוצאת החיפוש.

דוגמה לתוצאות חיפוש וכיצד כותרת הדף, תיאור מטא וה-URL מופיעים בתוצאת החיפוש בגוגל.

כמות מילים בתוכן

מקדמי אתרים רבים עדיין נוהגים לייחס חשיבות רבה לכמות המילים בתוכן הדף כפרמטר דירוג חשוב.
ההשערה שכמות מילים גדולה בדף תביא לדירוג גבוה יותר, נובעת ממחקרים סטטיסטים כמו זה שבוצע על ידי סוכנות SEO בשם Backlinko (מידע נוסף על מסקנות המחקר הזה ניתן לראות בתחתית הדף בחלק של קשרים סטטיסטים בין פרמטרים שונים ודירוג בגוגל).
Backlinko נעזרו בתוכנה לקידום אתרים בשם Ahrefs, הם טוענים שבדקו 11.8 מיליון תוצאות חיפוש וגיבשו הקשרים סטטיסטים שונים בין מיקום דף כלשהו בתוצאות החיפוש לבין פרמטרים שונים של הדף.
במחקר הם מצאו כי כמות המילים בעשרת תוצאות החיפוש העליונות הייתה שווה והדף במקום הראשון הכיל בממוצע 1,447 מילים.

חשוב להבין את מגבלות המחקר הזה. הקשר שנמצא בין כמות המילים בדף לבין המיקום הוא קשר סטטיסטי שאינו חייב להיות קשר סיבתי.
זאת אומרת, לא מחייב שהדף דורג במקום הראשון, בגלל כמות המילים שבו.
לדוגמה, תוכן מקיף, רציני ואיכותי עשוי להכיל כמות מילים רבה, אך לא כל תוכן עם כמות מילים רבה יהיה מקיף, איכותי ורציני.
יכולת זיהוי התוכן של גוגל השתפרה מאוד בשנים האחרונות, זה יהיה מטופש לייחס להם זיהוי תוכן איכותי לפי פרמטר של ספירת מילים.
אל תמדוד תוכן בכמות מילים, כמות התוכן הנכונה תלויה במטרת הגולש ובתחום.
התוכן צריך לספק לגולש את המידע הטוב ביותר לביטוי החיפוש שאל.
יש ביטוי חיפוש שכמות מילים קטנה תענה על צרכי הגולש, כמו לדוגמה "איך אומרים באנגלית קידום אתרים".
ויש ביטויי חיפוש שהגולש מחפש בהם מידע מקיף יותר כמו: "איך להיות ראשון בגוגל ללא קישורים".

2. קישורים חיצוניים

לפני מספר שנים, גם דף חסר תועלת עם קישורים חיצוניים טובים, היה יכול לקבל דירוג גבוה בגוגל.
גוגל מתייחסים לקישורים חיצוניים מאתרים אחרים, כאל הצבעות אמון של האתרים המקשרים לאתר המקושר.
לא כל הקישורים הם בעלי ערך זהה, קישורים מאתרים סמכותיים שווים יותר והם משפיעים יותר על דירוג האתר, מאשר קישורים מאתרים פחות סמכותיים.
עם השנים, גוגל התייעלו והשתכללו והיכולת שלהם לזהות תוכן איכותי ללא קישורים השתפרה.
פעם קישורים חיצוניים טובים היו הפרמטר החשוב ביותר לדירוג האתר, היום לדעתי החשיבות שלהם פחתה.
לדעתי, ככל שגוגל יתייעלו וישתפרו בזיהוי תוכן איכותי באמצעות כלי הבינה המלאכותית, כך החשיבות של קישורים חיצוניים תפחת.
עם זאת, קשה לי להאמין שגוגל יוותרו אי פעם על הפרמטר של קישורים חיצוניים כי המהות של קישורים היא כלי לאינטראקציה של התוכן עם אנשים אחרים בשירותי האינטרנט השונים.
קישורים חיצוניים משמשים בכדי להודיע לאנשים נוספים על תוכן מעניין, לכן הם תמיד יהיו רלוונטיים.

מקדמי אתרים תמיד הקדישו חשיבות רבה ליצירת קישורים חיצוניים באמצעות החלפת קישורים, קניית קישורים, כתיבת כתבות אורח בכדי לקבל קישורים ודרכים נוספות.
גוגל מתייחסים לקישורים חיצוניים שנועדו רק לקידום האתר בגוגל כאל ספאם והם צברו ניסיון עתיר שנים בזיהוי פרופיל קישורים לא טבעי לאתרים.
פעמים רבות, אתרים נענשו בהפחתה בדירוג בשל יצירת קישורים חיצוניים מלאכותיים.
לפעמים גוגל פשוט מתעלמים מקישורים חיצוניים לא טבעיים ומקדם האתרים שמשקיע זמן וכסף רב ברכישתם, עובד במצב סרק שלא תורם בכלום לקידום האתר.
גוגל נעזרים בטקסט העוגן של הקישור בכדי להבין את נושא הדף המקושר ולכן טקסט עוגן שמכיל מילות מפתח מסוימות, יסייע לדירוג הדף באותן מילות מפתח.
כאשר אתה מקשר לדף מסוים, צור קישור עם טקסט עוגן המכיל את ביטויי החיפוש שבהם אתה רוצה שהדף יתקדם. אל תגזים, קישורים עם טקסט עוגן אחיד, גורמים לגוגל להבין שמדובר בפרופיל קישורים לא טבעי.
דאג לקישורים מאתרים סמכותיים לאתר שלך, עשה זאת באופן טבעי ולא מלאכותי. אל תרכוש קישורים מחוות אתרים לרכישת קישורים. פרסם את האתר שלך ברשתות החברתיות השונות ובאמצעי פרסום אחרים. אם התוכן שלך יהיה תוכן איכותי ומועיל, אתה תגרום לאנשים לדבר עליו ולפרסם אותו.

3. ניסיון, מומחיות, סמכותיות ואמינות – E-E-A-T

גוגל מציינים בהנחיות שלהם למדרגי תוצאות חיפוש, עקרון המכונה בשם הקיצור E-E-A-T.
שם הקיצור מציין 4 עקרונות חשובים לדירוג האתר בגוגל:

• ניסיון (Experience)
• מומחיות (Expertise)
• סמכותיות (Authoritativeness)
• אמינות (Trust)

על פי הנחיות גוגל למדרגי איכות תוצאות החיפוש, אמינות הוא הפרמטר החשוב ביותר.
אם רמת האמינות של דף מסוים היא נמוכה, כל ה-E-E-A-T יהיה נמוך וזה לא משנה עד כמה הדף יוצר רושם של מומחיות, ניסיון או סמכותיות.
מצד שני, מידת המומחיות, הניסיון והסמכותיות יכולים גם לחזק את מידת האמינות של הדף.
מידת האמינות של דף כלשהו תלויה עד כמה התוכן בדף מדויק, כנה, בטוח וניתן לסמוך עליו.
דפים מסוגים שונים צריכים מידה וסוג שונה של אמינות, לכן הסיגנלים שמאותתים על אמינות יהיו שונים בין סוגי התכנים השונים.
גוגל מסתירים מאתנו את המידע על הסיגנלים שתורמים לדירוג ה-E-E-A-T, אך הסברה המקובלת היא, שהסיגנלים הללו מתחלקים ל-3 סוגים שונים: סיגנלים מבוססי תוכן, סיגנלים על יוצר התוכן וסיגנלים על האתר עצמו.

סיגנלים מבוססי תוכן

• רלוונטיות: מידת רלוונטיות התוכן לביטוי החיפוש של הגולש.
• דיוק: עד כמה המידע מדויק ועדכני.
• מידע מעמיק: עד כמה המידע בדף נותן מענה שלם לביטוי החיפוש של הגולש.
• בהירות: האם הנושא בדף כתוב באופן ברור גם עבור אדם חסר רקע מקצועי?
• ייחודיות: האם הדף מציג תוכן ייחודי ומלמד משהו חדש או שמדובר בתוכן ישן המנוסח בניסוח חדש.
• מידת המומחיות: האם התוכן בדף מייצג הבנה עמוקה של הנושא?

סיגנלים על יוצר התוכן

סיגנלים אלו אמורים לסמן על כישוריו ומהימנותו של יוצר התוכן באתר, כמו לדוגמה:

• השכלה וניסיון: האם לכותב יש את ההשכלה המתאימה והניסיון לכתוב על הנושא?
  הערכת הכותב יכולה להתבצע באמצעות סיגנלים כגון: דף אודות, דפי פרופיל ברשתות חברתיות ואתרים אחרים ועוד.
• מוניטין: מה המוניטין שיש לכותב בתחום?
  ניתן להעריך זאת באמצעות סיגנלים של נוכחות מקוונת, מאמרים שכתב בעבר, אופי וסמכותיות האתרים בהם הם פורסמו, מעורבות גולשים בפוסטים שכתב ברשתות חברתיות, מה מומחים אחרים בתחום אומרים עליו וכו'.
• קשרים: האם הכותב מקושר עם מוסדות או ארגונים מכובדים.
  ניתן להעריך באמצעות סיגנלים כמו: דף אודות המפרט קשרים עם ארגונים, דפי פרופיל באתרים של ארגונים מכובדים, פרופיל לינקדאין שמצביע על קשרים כאלה, כתובת אימייל של ארגון וכו'.
• פעילות: סיגנלים המצביעים על מידת מעורבותו של יוצר התוכן בתחום המומחיות, כמות הכתיבה והמעורבות של יוצר התוכן באתרים שונים ובמדיה החברתית.

סיגנלים על אתר האינטרנט

סיגנלים המעידים על איכותו ומהימנותו של כל האתר, סיגנלים כדוגמת:

• קישורים חיצוניים: כמות ואיכות הקישורים מאתרים אחרים. ככל שהאתרים המקשרים יותר סמכותיים כך לקישורים שלהם יהיה משקל גבוה יותר והם יעלו את הסמכותיות של האתר המקושר.
• וותק דומיין: כמה זמן האתר קיים, וותק דומיין.
• מעורבות גולשים: סיגנלים כגון CTR, זמן שהייה באתר, באונס רייט (bounce rate) יכולים להעיד עד כמה הגולשים רואים באתר מקור מידע סמכותי. לגוגל יש אפשרות לקבל מידע מייצג עבור מדגם גדול של גולשים מנתוני הגלישה בדפדפן הפופולרי שלהם – כרום.
• רשתות חברתיות: שיתופים ברשתות חברתיות הם סיגנלים המעידים על הפופולריות הרבה של האתר.
• מבנה ושימושיות: ככל שהאתר בנוי בצורה יותר ידידותיות יותר למשתמש כך הוא יחשב כמהימן יותר.

4. חווית המשתמש

מערכות הדירוג של גוגל מצ'פרות תוכן המספק חווית משתמש טובה.
הדגש של מערכות הדירוג הוא בעיקר על חווית המשתמש ברמת דף האינטרנט אולם, גוגל מציינים כי הם בודקים גם את חווית המשתמש באתר כולו.
אומנם חווית המשתמש הוא אלמנט פחות חשוב מאיכות התוכן או E-E-A-T, אך, עדיין זה אלמנט חשוב.
בביטויים תחרותיים עם אתרים רבים שכולם מספקים תוכן מעולה, חווית המשתמש יכולה לעשות את ההבדל בדירוג הדף.
כיצד גוגל מודדים את חווית המשתמש בדף?
על כך ניתן ללמוד מהמידע בבמסמכים ובכלים שונים של גוגל כמו: גוגל סרצ' קונסול, PageSpeed Insights ומהיגיון בריא.

גוגל סרצ' קונסול

בכלי של גוגל הנקרא Search Console, גוגל מספקים מידע על חווית המשתמש בדפים השונים.
הם מציגים נתונים עבור 3 פרמטרים: דוח ה-Web Vitals הבסיסיים, נוחות השימוש בניידים ושימוש ב-HTTPS.

1. דוח ה-Web Vitals הבסיסיים

זהו סט של מדדים הבודקים את מהירות טעינת הדף, אינטראקטיביות ויציבות וויזואלית של דף.
המדדים הללו נקראים:

• LCP‏ (Largest Contentful Paint): המדד מציין את הזמן שנדרש בכדי להציג את רכיב התוכן הגדול ביותר באזור תצוגת הדף, זמן זה נמדד, החל מהרגע שהמשתמש שולח בקשה לכתובת ה-URL.
• FID: קיצור של First Input Delay הנקרא בעברית "מדד השהיה לאחר קלט ראשוני", מציין את הזמן שעובר מרגע האינטראקציה הראשונית של משתמש עם הדף (לדוגמה לחיצה על קישור, הקשה על כפתור וכו') עד לרגע שבו הדפדפן מגיב לאינטראקציה.
• CLS ‏(Cumulative Layout Shift): מדד היציבות החזותית מודד תזוזות של רכיבים בדף והוא מסכם את תדירות השינויים המתרחשים בזמן שהדפדפן מבצע את תהליך פריסת העמוד. אם המספר של המדד הזה גבוה, אתם צריכים לדבר עם מפתח האתר שלכם.

2. נוחות השימוש בניידים

מרבית הגלישה באינטרנט נעשית באמצעות מכשירים ניידים ולכן, יש צורך בהתאמת האתר למכשירים ניידים באופן שיאפשר טעינה קלה וצפיה איכותית בתוכן.

3. שימוש ב-HTTPS

גוגל ממליצה מאוד לבעלי אתרים להשתמש בפרוטוקול HTTPS כדי להגן על האבטחה והפרטיות של המשתמשים באתר. אם באתר שלכם יש דף שיש לו גם כתובת HTTP וגם כתובת HTTPS‏, גוגל תעדיף להוסיף את גרסת ה-HTTPS לאינדקס.

חווית המשתמש במדריך של גוגל לחיפוש

גוגל מציינים במדריך שלהם לחיפוש, כי בדירוג חווית המשתמש בדף הם משתמשים בהיבטים רבים נוספים מלבד שלושת הפרמטרים שציינתי קודם לכן.

פרמטרים כגון:

• האם הדף מכיל כמות רבה של מודעות פרסומת שמסיחות את דעת הגולש או מפריעות לו בצריכת התוכן העיקרי?
• האם הדף מכיל מודעות קופצות שמטרידות את הגולש?
• עד כמה קל למשתמש לנווט או לאתר את התוכן העיקרי בדפים?
• האם הדף עוצב באופן כזה שהגולש מבחין בקלות בין התוכן העיקרי לבין תוכן אחר בדף?

כלי דירוג חווית המשתמש PageSpeed Insights

כלי של גוגל בשם PageSpeed Insights, מסייע לבעלי אתרים לבדוק את חווית הגלישה בדף.
הכלי של גוגל מדרג את הדף על פי 4 פרמטרים והוא נותן ציון מאפס עד 100 לכל אחד מהם:

• ביצועים (Performance): הציון הכללי, מדרג עד כמה הדף נטען בצורה מהירה.
• נגישות (Accessibility): מדרג מדדים כמו: קלות הניווט, טקסט אלטרנטיבי לתמונות וניגודיות צבעים לבעלי ראיה לקויה.
• שיטות מומלצות (Best Practices): מדד הבודק עד כמה דף האינטרנט בנוי בעזרת טכנולוגיות אינטרנט חדישות, קוד מיטבי ותקשורת מאובטחת.
• SEO: עד כמה הדף מותאם למנועי חיפוש ובודק נתוני מטא, נתונים מובנים וידידותיות למובייל.

הצעות לפרמטרים נוספים שכדאי לקחת בחשבון

מלבד הפרמטרים הללו שאנו רואים בכלים של גוגל, אפשר להוסיף נושאים נוספים שמשפיעים על חווית המשתמש כגון:

• הפניות 404 לדפים שכבר לא קיימים
• הפניות מתאימות לדפים שכתובת ה-URL שלהם השתנתה.
• כמות קישורים פנימיים שבורים
• האם קיימת אופציית חיפוש באתר (מאפשרת ניווט קל)

צור אתר שדפיו מספקים מספקים חווית משתמש טובה. טעינה מהירה של הדף, הצגה טובה של הדף, ידידותיות למכשירים ניידים, שימוש בפרוטוקול מאובטח (https), ללא מודעות קופצות או כאלה שמפריעות להצגת התוכן העיקרי בדף, ניווט נוח וקל בדף ובאתר, נגישות לבעלי מוגבלויות, שימוש בטכנולוגיות חדישות, שימוש בהפניות מתאימות, קישורים שעובדים וכו'.

סיכום

אלו היו רק חלק מהפרמטרים של גוגל לדירוג אתרים שלדעתי הם החשובים ביותר.
נכון יותר לכנות אותם בשם עקרונות מאשר פרמטרים.
לדעתי, כדאי להתמקד בשיפור האתר על פי העקרונות הללו ולא לנסות לאתר את הפרמטרים והסיגנלים שגוגל משתמשים בהם בכדי לדרג אתרים.
העקרונות החשובים הם תוכן איכותי, ייחודי שמספק מענה לצרכי המחפש בגוגל, חווית משתמש טובה וחשיפה רבה של התוכן לקהל הרלוונטי של התחום.

קשרים סטטיסטים בין פרמטרים שונים ודירוג בגוגל

סוכנות לקידום אתרים Backlinko, ביצעה מחקר סטטיסטי שלטענתה כלל נתונים מ-11.8 מיליון חיפושים שבוצעו בגוגל.
המידע נאסף בעזרת Ahrefs שהוא כלי לקידום אתרים המכיל מידע אדיר על חיפושים, קישורים לאתרים, מיקומי אתרים ועוד.
חשוב לציין, כי מדובר בקשרים סטטיסטים שלא מעידים בהכרח על קשר סיבתי.
זאת אומרת, אם נמצא שדפים עם כמות מילים רבה יותר דורגו במקום גבוה יותר, זה עדיין לא אומר שכמות המילים היא הסיבה לדירוג הגבוה.

במחקר של backlinko.com נמצאו הקשרים הסטטיסטים הבאים:

• סמכותיות האתר: דפי אינטרנט של אתרים עם ציון סמכותיות גבוה יותר (הציון כפי שחושב על ידי Ahrefs), זכו לדירוגים גבוהים יותר בתוצאות החיפוש.
• סמכותיות הדף: נמצא קשר חלש מאוד בין ציון סמכותיות הדף (כפי שחושב על ידי Ahrefs) לבין דירוגו של הדף.
• קישורים: דפי אינטרנט עם כמות קישורים חיצוניים גבוהה יותר, זכו לדירוגים גבוהים יותר מדפים עם פחות קישורים. למעשה, לדפים במקום הראשון בגוגל היו פי 3.8 יותר קישורים חיצוניים מאשר לדפים במיקומים 2 עד 10.
• קישורים ממגוון דומיינים: ככל שכמות הדומיינים המקשרים הייתה גבוה יותר, כך הדירוג היה גבוה יותר.
• מהירות טעינת הדף: לא נמצא קשר בין דירוג גבוה יותר בתוצאות החיפוש לבין מהירות טעינת הדף.
• מילת מפתח בכותרת הדף: לא נמצא קשר סטטיסטי בין הימצאותה של מילת המפתח בכותרת ה-title של הדף לבין דירוג גבוה יותר למרות, שמרבית הדפים היו בעלי כותרת שהכילה באופן מלא או חלקי את מילת המפתח בה דורגו.
• כמות מילים בדף: נמצא כי הדפים הראשונים בגוגל הכילו בממוצע כ-1,447 מילים וממוצע מילים זה הופיע גם בדפים שהופיע בעשרת תוצאות החיפוש הראשונות.
• משקל דפי האינטרנט: לא נמצא קשר בין משקל דף האינטרנט לדירוגו בגוגל.
• אורך ה-URL: נמצא קשר חלש בין אורך כתובת הדף לבין דירוג בתוצאות החיפוש. דפים עם URL קצר יותר דורגו במיקומים גבוהים יותר מאשר דפים עם URL ארוך יותר.
• שימוש בנתונים מובנים (סכמה): לא נמצא קשר בין שימוש בנתונים מובנים לדירוג הדף.
• זמן שהייה באתר: אתרים עם זמן שהיית גולשים רב יותר, היו בעלי דירוג גבוה יותר.